<h1>לקוטי ספר הדין לרבינו יהודה אלברצלוני סימנים ק"ד, ק"ה</h1>
<h2>דף כו.</h2>
ונשאל תו [הרי"ף], זה המנהג שכותבין בהרשאות נתתי לו ד' אמות קרקע ואגבן מיניתיו היש לדבר הזה עיקר בתלמוד או לא. תשובה. יש לו עיקר בתלמוד והוא מה שאמרו [ב"ק ק"ד ע"ב] מאי תקנתיה ניקנינהו לך אגב קרקע ותא את כתוב לן התקבלתי כי הא דרב פפא הוה ליה וכו' עד תוך. והדבר צ"ע שהקניין אינו מועיל כלום שאין מטבע נקנה בחליפין אלא צריך הקנאה אגב קרקע. והכל נקנה בחליפין חוץ ממטבע לבדו.
ונשאל תו, מי שאין לו קרקע והוא צריך שיתן ד' אמות קרקע יש לו לסמוך על ד' אמות שבארץ ישר' אי לא. תשובה. (המתנה) [המקנה] אגב קרקע בחלקו שיש לו בארץ ישר' לא נראה כן (אלא) נכון לבעלי הפי' אלא בהרשאות בלבד על דרך תקנה כדי שלא ישתקע ממון בני אדם בידי המופקד אצלם או ביד הלווין דשמא לא היה אצל המפקיד או אצל המלוה קרקע והוא לא יכול להגיע לבעל דינו שיתבעו וישתקע בזה העניין ממון בני אדם אצל המופקדין או אצל הלווין וכגון זה תקנת ד' אמות אבל לא על דרך עיקר ושורש אחר. וכת' הרב ר' יהודה ז"ל יש סומכין על ד' אמות שלאדם שקונות לו בכל מקום ואפי' ברשות הרבים והן כמו חצירו. ויש שהן סומכין על ד' אמות שלקבורה. ויש מי שאומר שכל אלו אינן כלום כי הקנאת מטלטלי אגב קרקעות אינו אלא במי שיש לו קרקע ממש וראיה לדבר ממעשה דמרוני וכו' [קידושין כ"ו ע"ב]. ולי הכותב נרא' דבעינן קרקע ממש מדאמ' [ב"ב מ"ד ע"ב] בעניין מכר לו פרה מכר לו טלית וליחוש דילמ' אגב מקרקעי אקני ליה ופרקי' כגון דאמרי עדים דלא הויא [ליה] ארעא מעולם ואי על ארץ ישראל או על קבורה סמכינן אין לך אדם שאין לו בארץ ישר' ושאין לו קבורה. ובשאלות לרבוות', ודכתבתון ד' אמות שלקבר קבר מאי קעביד הכא. ולא עוד אלא המוכר קברו לא הוו זבינא זביני דתנו רבנן [כתובות פ"ד ע"א] המוכר קברו ודרך קברו מקום מעמדו ובית הספדו באין בני משפחה וקוברין אותו על כרחו משום פגם משפחה אלא על הלין ד' אמות היכא דלית ליה קרקע כלל קים להו לרבנן שאין לך כל אחד ואחד מישראל שאין לו ד' אמות בארץ ישראל. ואם תאמר כבר נגזלו מכמה דורות קים להו דקרקע אינה נגזלת לעולם ובחזקת ישר' קיימא דכת' כי ליי' הארץ. הילכך כי כתבינן בשטרי הלואות או בשטרי הרשאות אגב הלין דמטו מארץ ישר' הוא. והני ד' אמות דכתבינן בשטרי (אזכרתא) [אורכתא] משום דזוזי ומטלטלי דפקדונא ואפי' הלואה כדאית ליה לאיניש בדוכתא רחיקתא ומטלטלי ומשדר שליחא לאייתינון לא סמיך בדיוקני ואפי' עדים חתומין עליה אבל בעי לאקנינון במתנה לשליחא, דמטלטלי לא מקנו אלא [אגב] קרקע דתנן [קידושין כ"ו ע"א] נכסים שאין להן אחריות נקנין עם נכסים שיש להן אחריות לאו דווקא ד' אמות אלא אפי' טפח על טפח ואפי' כל שהוא חייבת (בפירות) [בפיאה] וביכורים ובוידוי ולכתו' עליה פרוזבול ולקנות עמה נכסים שאין להן אחריות והלכת' היא דאגב וקני בעינן צבורין לא בעינן. והא שאלת' אזלא כדברי הגאון ר' יצחק ז"ל דלא סמכינן על ד' אמות של ארץ ישר' אלא בהרשאות בלבד כדי שלא ישתקע ממון בני אדם ביד הנפקדים או ביד הלווין. והא דכתי' בהאי שאלתא דזוזי דמטלטלי דפקדונא לא מקנו אלא אגב קרקע טעות סופר היא דכל מטלטלין נקנין בקניין חוץ ממטבע לבדו.
